זה הוא חלק מערוץ הבן החוזר (הפרודיגל), העיצוב של העֵד, המקשר בין מרכז הגרון (שער 33) למרכז הג'י, הלב הגבוה (שער 13). שער 33 הוא חלק ממעגל החישה הקולקטיבית (מופשט) עם מילת המפתח של שיתוף.

שער 33 מסמן את סיום המחזור, ובכל סיום, מובנה רגע של שתיקה שמטרתו לאפשר לקחת בחשבון את כל ההיבטים של החוויה.  מכאן הצורך שלנו להיות לבד. הנסיגה מתעוררת בנו ברגע אי-הוודאות שבין החוויה שהושלמה לחוויה חדשה, והפסקה זו מאפשרת לנו להרהר  במה עלינו לקדם. זמן שאנחנו מחדשים את כוחנו. ברגעי השקט של ההתבוננות יעלו על פני השטח שיעורים חשובים ביותר, המאוחסנים במעמקי הזיכרון הקולקטיבי (שער 13).

בשער 33 מצטרף לצורך שלנו בפרטיות, קולו של הקולקטיב האומר  "אני זוכר". זה גם בטבע שלנו לשתף את השיעורים שנלמדו מהניסיון ולחשוף את האמיתות שלהם. החוויה יכולה להיות שלנו, של מישהו אחר או אפילו של קבוצת אנשים; התהליך זהה. כשיגיע הזמן המתאים, נתבקש לחלוק את החוכמה שלנו, וזו תהפוך להיות חלק מהקהילה הגדולה יותר ומהתודעה המתפתחת של האנושות. בדומה לבן החוזר (כארכיטיפ), גם אנחנו מתבגרים במהלך חיינו, ותחום השפעתנו מתרחב ככל שאנחנו עוברים ממעגל חוויות אחד למשנהו. ללא שער 13 ייתכן שלא נחוש מתי הזמן הנכון לשתף את השיעורים שלמדנו.